החלטה בתיק ת"פ 18907-01-12

הרקע

1.       דיון בענינו של הנאשם היה קבוע ליום 2.7.13, לשמיעת טיעונים לעונש, לאחר שדינו הוכרע ביום 25.10.12.

יום לפני הדיון, ביום 1.7.13, הגיעה בקשת דחיה מטעם הסנגור.

דחיתי את הבקשה בנימוקים הבאים:

"בנימוקי הבקשה נטען כי הסנגורים משתתפים בכנס בינלאומי בקרואטיה, ועל כן לא יוכלו להתייצב לדיון מחר. לבקשה לא צורפה כל אסמכתא המעידה על מועד הכנס האמור ומתי הוזמנו הסנגורים לכנס זה.

נוסף על כך, לא צוין מדוע הבקשה מוגשת יום לפני מועד הדיון, שעה שמועד הדיון נקבע כבר ביום 24.3.13, בנוכחות הסנגור, וכאשר תאריך של כנס בינלאומי הינו, מן הסתם, דבר שידוע זמן רב מראש.

אציין כי דינו של הנאשם הוכרע כבר ביום 25.10.12, והתיק נדחה כבר פעם אחת לבקשת שירות המבחן. דחייה נוספת, תהווה דחייה ממושכת מדי בתיק.

נוסף על כל אלה, המאשימה מתנגדת לבקשה"

2.       חרף החלטתי האמורה, לא התייצב הסנגור לדיון. הנאשם, שהתייצב בגפו, הודיע כי הסנגור ידע שהדיון לא נדחה ולמרות זאת נסע, וכי הוא יגיש את המסמכים הקשורים לנסיעה בדיון הבא.

3.       ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר בהתנהגות שערורייתית, ובזלזול של הסנגור בתביעה ובבית המשפט. היא ביקשה להטיל הוצאות אישיות על הסנגור.

4.       נתתי החלטה כדלקמן:

"מדובר אכן בחוצפה יוצאת דופן של באי כוחו של הנאשם. הוגשה אתמול בקשה לדחיית מועד הדיון בשל השתתפותם בכנס מקצועי בין לאומי בקרואטיה. סרבתי לבקשת הדחיה, בהחלטה מנומקת. הבקשה הוגשה יום לפני הדיון, כאשר ברור לחלוטין שלא נודע לעורכי הדין על הכנס שברצונם להשתתף בו יום לפני הדיון. מדובר בתיק שנדחה כבר בעבר, לפרק זמן לא קצר, בשל בקשת שרות המבחן. הבקשה הוגשה לכתחילה ללא תגובת המאשימה. בהמשך, הגיבה המאשימה מיוזמתה ועמדתה היתה התנגדות לבקשה.

העמדת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת היא מעשה שלא ייעשה, בפרט בנסיבות הללו. אין מדובר במקרה חרום או בדבר מה מפתיע. אין מדובר בכוח עליון. במשרד באי כוח הנאשם יש שני עורכי דין לפחות, אשר הופיעו בפניי בתיק זה - עו"ד גמבריאן ועו"ד קובלנקו.

יומני עמוס לעייפה ואין כל מועד קרוב פנוי לקביעת דיון הטיעונים לעונש.

אני שוקלת בכובד ראש להטיל הוצאות על עורכי הדין בשל התנהגותם זו. עורכי הדין ינמקו בתוך 10 ימים מדוע לא אעשה כן. לא ינמקו - אטיל הוצאות.

נדחה ליום 17.9.13 בשעה 8:30. הנאשם מוזהר בחובת התייצבותו..."

5.       אלא שגם החלטה זו כנראה לא הותירה רושם עז אצל הסנגור, שכן הוא לא טרח אפילו להגיב, לא כל שכן לנמק מדוע לא אטיל עליו הוצאות אישיות.

6.       ביום 17.9.13 התקיים הדיון הנדחה. בפתח הדיון ביקשתי מהסנגור התייחסות הן להעדרותו, הן לחוסר התגובה והן לגוף השאלה, מדוע לא אטיל עליו הוצאות אישיות. זו היתה תשובתו:

"רציתי להעביר את עמדתנו והתנצלות בפני בית המשפט. אנחנו כבר כמה חודשים עזבנו את הקריירה המשפטית והקמנו סטרט-אפ ישראלי בתחום הטכנולוגיה והמשפט, אנחנו משתתפים בכמה תחרויות בחו"ל, זכינו בעניין של גוגל גלאס לצורך פיתוח הפרויקט שלנו והשתתפנו בתאריך של הדיון, אני אציג את כרטיס הטיסה, בתחרות של המגזין היוקרתי טק-ראנץ' בזגרב, עכשיו שותפי שכבר לא מייצג את הלקוחות שלנו נמצא בתחרות של טק-ראנץ' בסן פרנסיסקו. לשאלת בית המשפט, קיבלתי את הפרוטוקול הקודם, זה היה באחריות המתמחה שהייתה בארץ, היא לא ביצעה את המשימה. מאז הבנו שלא ביצעתי את המשימה ורצינו לבוא לבית המשפט. אני מביע את התנצלותי בפני בית המשפט.